<h1>שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ד</h1>
<h2>דף כט.</h2>
ומאן דלא בן חיובא הוא כגון חרש שוטה וקטן כי מקדש לא מפיק אחרים ידי חובתן כדתנן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים מידי חובתן. ברם צריך אילו מאן דקדיש ונפיק ידי חובתיה מהו לאפוקי לאחרים ידי חובתיהון מי אמרינן כיון דהא איפטר ליה הוה ליה כקטן ואסיר ולא מפיק או דילמא דחיובא הוא מי איכא דבעי קדושי ומיזל לעלם וכל חד וחד מישראל מיחייב בערבותא דחבריה וכמאן דלא איפטר דמי ומפיק אחרים ואם תמצא לומר קידושא כיון דחובה הוא מקדש ומפיק ברכתא דהמוציא וברכתא דבורא פרי הגפן מאי כיון דלא סגיא דא דלא בריך והדר אכיל ואי בעי לא אכיל לאו חובה הוא אם תמצא לומר דשאר יומין לאו חובה הוא ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש היום מה הוא כיון דלא סגיא דלא אכיל כחובה דמי ומפיק או דילמא כיון דלא ציונו הוא דקא מברך אלא הודאה אהנאתו לא מפיק ת"ש דתניא אהבה בריה דרבי זוטראי אומר כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שאם יצא אינו מוציא ואם לא יצא מוציא בעי רבא ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש היום מהו מי אמרינן כיון דנפיק ליה לא מפיק או דילמא חובה הוא ולא סגיא דלא מפיק ת"ש דאמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי הוה מקדש כי הוה אתי אריסיה מדברא הוה מקדש ליה.
